סוקרי איכות - מה ניתן ללמוד מסדרי הדיור?
כתבו: דר' גליה מורן, כנרת וסטמן, אסתי וייסברג, פרופ' שמואל מלמד, דר' נעמי הדס לידור
מטרות אישיות והחתירה להשגתן, יוצרים תחושת משמעות ותורמים להחלמה, השתלבות בקהילה, תפקוד תעסוקתי והסתגלות חברתית של אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית. עם זאת, מחקרים בודדים בדקו האם תפישת צרכנים את הצוות כמסייע בהשגת מטרות אישיות, קשורה עם תחושת החלמה והישגים נוספים בשיקום. במחקר הנוכחי, אשר פורסם בכתב העת Psychiatry Research בחנו את נקודת המבט של המשתקם לגבי עצם קיומן של מטרות אישיות עבורו וכן את המידה בה הצוות נתפש כמסייע בהשגתן. בדקנו האם קיום מטרות וסיוע הצוות בהשגתן אומנם מקדמים את תפיסת ההחלמה, את השיקום התעסוקתי והחברתי. המחקר נערך במסגרת התוכנית לבדיקת שביעות רצון של משתקמים ממסגרות השיקום שלהם בקהילה על ידי תוכנית "סוקרי איכות" (יוזמה דרך הלב) על מדגם גדול של צרכנים, המתגוררים במסגרות דיור מגוונות בקהילה.
חברת "יוזמה דרך הלב" מבצעת מפעילה מאז שנת 2006 סקרים לבדיקת שביעות הרצון ואיכות החיים של צרכנים המשולבים במסגרות סל שיקום. הסקרים נעשים באופן רציף, על ידי צרכנים עמיתים מומחים שהוכשרו לכך ועוסק בתפישותיהם של מקבלי השירותים בתחומים שונים. מטרת הסקר היא בדיקת שביעות רצון ואיכות החיים של משתקמים מהשרות הניתן להם בקהילה לצורך הערכת יעילותן של תכניות השיקום, שיפור איכות השירותים במסגרות עצמן ושינויים במדיניות המשרד בהתאם. תכנית זו, היא פרי יוזמה של המועצה הארצית לשיקום נכי הנפש בקהילה ובמימון היחידה לשיקום באגף שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות.
שאלוני הסקר נבנו בהתבסס על השאלונים המקובלים בספרות העולמית, תוך התאמתם לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה בישראל. תהליך בניית השאלונים התבצע בשיתוף קבוצות מיקוד, שכללו מלבד אנשי מקצוע ויזמים, גם צרכנים ובני משפחות. הסקר אנונימי.
הנתונים במחקר הנוכחי נלקחו מממצאי הסקר של שביעות רצון ואיכות חיים שנערך בקרב אנשים המקבלים שירותי דיור שונים בשלושה מחוזות (מרכז, דרום וירושלים). הנתונים נאספו בשנים 2013-2014 מ- 2,121 נבדקים שכללו 1,222 דיירים בדיור מוגן ו 899 דיירים בהוסטלים. הנבדקים מילאו שאלון לבדיקת שביעות רצון מהיבטים שונים של השיקום ואיכות החיים. השאלון כולל שאלות בנושאים שונים של השיקום ומכיל בין היתר שאלות הנוגעות למטרות אישיות, לתמיכת הצוות במימושן ולתפיסת ההחלמה.
בהמשך לניתוח הנתונים והסקת מסקנות, בוצעו מפגשי משוב במסגרות שנסקרו ונערך דיון לגבי משמעות הממצאים שנתקבלו והשלכותיהם לגבי תהליכים במסגרת.
אחוז המשיבים אשר דיווחו על קיומן של מטרות אישיות או תכניות היה באופן משמעותי גבוה יותר בקרב דיירים בדיור מוגן (79.9%), מאשר בקרב דיירי ההוסטלים (72.4%). יתר על כן, בשתי צורות המגורים, הנבדקים אשר דווחו על קיומן של מטרות או תכניות היו בעלי מאפיינים ברורים, בהשוואה לאותם נבדקים אשר לא דיווחו על קיומן של מטרות או תכניות אלו. המדווחים על קיומן של מטרות היו צעירים יותר, בעלי השכלה גבוהה יותר, שהותם במסגרות הדיור הייתה קצרה יותר והם דיווחו על בריאות נפשית טובה יותר. בעלי המטרות האישיות הראו תפקוד שיקומי גבוה יותר, שבא לידי ביטוי בכך שאחוז גבוה יותר מקרבם עובדים, במיוחד בתעסוקה נתמכת או בשוק הפתוח, או לומדים לימודים אקדמיים או מקצועיים. במקביל, רבים יותר מהם דיווחו על היותם בעלי קשרים מרובים יותר עם אנשים שאינם משתקמים, על שביעות רצון גבוהה יותר מהיחסים החברתיים וכן על רמות גבוהות יותר של החלמה אישית.
בבדיקה האם קיים שוני בין סוגי המטרות/תוכניות בשתי קבוצות הנבדקים נמצא כי אחוז גבוה יותר מדיירי ההוסטלים, היו בעלי מטרות לשימור או שיפור המצב הקיים. בניגוד לכך, לדיירים רבים יותר בדיור המוגן היו מטרות להתקדמות או העצמה אישית, לימודים, שפור הסטאטוס התעסוקתי ושיפור החיים החברתיים.
בניתוח נוסף ביקשנו לבדוק האם יש משמעות לסוגי המטרות/התוכניות. לא נמצא הבדל משמעותי כזה. יתר על כן, תוצאות ניתוח ANCOVA הראו שממצאים אלו נשמרים גם לאחר בקרה למשתנים של גיל, מין, וותק במסגרת, רמת השכלה, סטאטוס תעסוקתי ובריאות נפשית מדווחת. תוצאות אלו מרמזות שהגורם המשמעותי בקשר בין קביעת מטרות והחלמה הוא עצם היכולת להגדיר מטרות/תכניות, ללא קשר לסוגן.
ניתוח רגרסיה הראה שתפיסת עזרת הצוות המקצועי (אך לא עזרת מדריכי השיקום), כמסייע בהשגת מטרות ותוכניות, היה קשור באופן חיובי עם החלמה אישית.
המחקר נותן תיקוף מחקרי לחשיבות של קיום מטרות אישיות ולתפישת עזרת הצוות במימושן, כגורם מקדם תחושת החלמה. המחקר מצביע על פער הקיים בין תפישת המתמודדים והצוות לגבי עצם קיומן של תכניות ומטרות ומידת התמיכה הניתנת להשגתן. אנו מציעים כי שירותים מקדמי החלמה ישאפו לקדם קביעת מטרות והשגתן וישימו דגש על הכשרת הצוות בתחומים של ניסוח מטרות לעתיד ועזרה במציאת דרכים להשגתן. כמו כן, ימשיגו ויטמיעו לתוך השיח השיקומי את תפישת הצבת המטרות וההתקדמות למימושן.
למאמר המלא:
file:///D:/my%20documents/Downloads/percieved%20assitance%20in%20promoting%20goals.pdf
מאמר נוסף בנושא עומד להתפרסם בשנה הקרובה בספר שעורכים: פרופ' מקס לכמן ודר' נעמי הדס לידור
