התנועה הצרכנית ותמיכת עמיתים בבריאות הנפש בישראל (תרגום: קרויז)
קבוצות לעזרה עצמית המבוססות על תמיכת עמיתים החלו להתפתח בישראל בשנות ה-80 של המאה העשרים. קבוצות אלה היו באינטראקציה דינאמית עם מערכת בריאות הנפש הממוסדת והתפתחו תוך יחסי-גומלין והשפעה הדדית עימה. במאמר זה אני סוקרת את אבני הדרך המרכזיות שבהן האבולוציה של מערכת בריאות הנפש הישראלית הושפעה מהתנועה הצרכנית. אתאר בקצרה את התפתחות תנועת הצרכנים הישראלית. בתחילה, צרכנים פעלו מחוץ למערכת בריאות הנפש הממוסדת. בהדרגה, קבוצות של צרכנים ואנשי-צוות ממסגרות ממוסדות שילבו מאמצים לקידום שילוב קהילתי, שיפור איכות החיים של המתמודדים וקידום גישות ממוקדות החלמה ואדם. בהמשך לכך, בעלי-תפקידים מרכזיים במסגרות שיקום בקהילה למדו להעריך את ההשפעה של ידע מניסיון אישי על מערכות בריאות נפש. בהקשר זה, במהלך העשור האחרון פותחו תפקידים בתוך המערכת הממוסדת לאנשי שיקום עם ידע מניסיון אישי, הכוללים צרכנים נותני שירות במסגרות קהילתיות ועמיתים-מומחים בבתי חולים פסיכיאטריים. השילוב של אנשים עם ידע מניסיון אישי במערכת הממוסדת הוא משמעותי, וכולל מינוי לתפקידים בכירים באגף השיקום במשרד הבריאות. אני מתארת את התרומה הייחודית של עמיתים, כמומחים מניסיון אישי, לידע המקצועי ולפרקטיקה. בנוסף, אני מתייחסת לאתגרים הפוטנציאליים העולים כאשר מודלים של תמיכה המבוססים על עמיתות מצטרפים למודלים של תמיכה המבוססים על עקרונות רפואיים. המקרה הישראלי מדגים כיצד התנועה הצרכנית יכולה לשחק תפקיד פעיל במערכת בריאות הנפש ולקבל הכרה כשותפה לשינוי מדיניות, פרקטיקה, עיצוב מחדש של מסגרות פורמאליות, וכן לפיתוח שירותים של תמיכת עמיתים.