האם תעסוקה מקדמת החלמה? משמעויות מניסיון תעסוקתי של אנשים עם מחלות נפש
שיעור האבטלה בקרב אנשים עם מחלות נפש(להלן גם: מתמודדים) גבוה בהרבה משיעורה בכלל האוכלוסייה, ומגיע ל- .80%-90% תעסוקה בולטת כגורם המשפיע על בריאות וכאבן-דרך חיונית בתהליכי החלמה של מתמודדים. השגת עבודה נחשבת לצעד בסיסי בתהליך ההחלמה. מלבד יתרונות פסיכו-סוציאליים וסימפטומטולוגיים, כמו הגברת הערך העצמי, תחושת חוללות עצמית, והפחתת אשפוזים, עבודה עוזרת לבנייה מחדש של זהות על-ידי הפחתת סטיגמה חברתית וסטיגמה עצמית. הבניית הזהות הובלטה כחלק חיוני של כל תהליך החלמה. הודות לפעילות תעסוקתית, יכול מתמודד להיראות כמו כל אדם אחר שתורם לחברה בעבודה ובמיסים. עבודה ויצרנות תופסות מקום חשוב בחברה המערבית, ונטען כי "האתיקה של עבודה" הייתה המסגרת האידיאולוגית הדומיננטית בחברה המערבית במאה העשרים, ואיבדה בהדרגה תמריצים. היא הוחלפה בעשור הראשון של המאה ה21- על-ידי מסגרת אלטרנטיבית של צריכה וצרכנות. מבחינה זו, ניתוח תכולת הצריכה בקרב מתמודדים והתפקיד שממלאים מתמודדם בריטואלים של צרכנות, שלעתים אינם קשורים ישירות לפעילות תעסוקתית, למרות שהם תלויים בה באופן ניכר, מהווה תחום חדש של מחקר. פעילות תעסוקתית נקשרה לבריאות פסיכו- סוציאלית טובה יותר באוכלוסייה הכללית מזה עשורים. יחד עם רמת השכלה והון חברתי, תעסוקה נחשבת כגורם חשוב בקביעת תוצאות בריאות. סכיזופרניה נקשרה לתבוסה חברתית במחקרים רבים. ניתן להסביר תבוסה חברתית כחשיפה ארוכת-טווח לחוויה של הדרה חברתית.