"היה זהיר" - פרספקטיבות של אנשי מקצוע בבריאות הנפש על שיקום תעסוקתי של אנשים בבריאות הנפש
עיקרון יסוד בשילוב בעבודה הוא ש"לאנשים עם מוגבלות תהיה הזכות לפתח באופן מלא את תכניות הקריירה שלהם, שיהיו להם הזדמנויות שוות בשוק התעסוקה ונגישות להכשרות שהם צריכים". בהתאם לכך, גוברות הדרישות כלפי אנשי מקצוע בבריאות הנפש לתמוך במאמצי לקוחותיהם להשגת מטרות תעסוקתיות. הכוחות המניעים שמאחורי מגמות השיקום התעסוקתי באים מתוך מדיניות בריאות ארצית ובינלאומית, מראיות מחקריות ומהמתמודדים עצמם. בהקשר הנורווגי, על-מנת לקדם תעסוקה בשוק החופשי, מחליפות המערכות את תכניות השיקום התעסוקתי המסורתיות במודלים יעילים יותר, מבוססי-ראיות כמו המודל להשמה ותמיכה אינדיבידואלית )IPS :Support and Placement Individual). על-פי מודל IPS יכולים צוותים בעלי מומחיות תעסוקתית להמריץ שילוב בעבודה ביתר יעילות. עם זאת, בתוך מודל זה חוקרים ציינו סוגיות קליניות רבות שדורשות הבהרה, בהן כיצד ומתי יש לייעץ בנושאי קצבאות? מהן השיטות הטובות ביותר לפיתוח משרות, לתמיכה באנשים העובדים ולעזרה במעברים ממשרה אחת לאחרת? יתרה מזאת, ידוע כי מאמצים שנעשים כיום לשיפור התמיכות התעסוקתיות לא הניבו את התוצאות המקוות. שיעורי התעסוקה של מתמודדים באירופה ובארה"ב מוסיפים לנוע בין %9 לבין %20 בעוד שבנורבגיה שיעור האבטלה בקרב מתמודדים גבוה פי תשע מהממוצע הארצי. מספר האנשים עם אבחנה נפשית שעובדים אף נמצא בירידה בעוד שאחוז המוגבלות הנגרמת עקב מחלת נפש גדל. משרות לאוכלוסייה זו לעתים קרובות מסתיימות מהר או בצורה שלילית ורוב המתמודדים שעובדים נוטים להיות בתעסוקת חסר. מחקרים איכותניים מפרספקטיבה של צרכנים מדגישים את חשיבות הבנתם של היבטים חיוניים של יחסי עזרה בתמיכה תעסוקתית.
