הידעת?

חוק לרון

חוק לרון, נכנס לתוקף ב-1 אוגוסט 2009, משנה את מצבם של מקבלי קצבת נכות בשוק העבודה הישראלי. מטרת החוק, הידוע גם בכינוי "תיקון 109 לחוק ביטוח לאומי" היא לעודד השתלבות בשוק העבודה, בלי הפסד של קצבת הנכות. החוק נחקק בעקבות מסקנות ועדת לרון, בהנהגת השופט לרון ז"ל.
עד שהחוק נכנס לתוקפו , הרוב המוחלט של מקבלי קצבת נכות כלל לא עבדו. השאר השתכרו פחות מ-1,600 ש"ח, ורק מיעוט זעיר הרוויח משכורת סבירה. עתה ניתן לקבל "קצבת עידוד" במקום קצבת נכות, למי שהכנסתו מעבודה עולה על הסכום הקבוע בחוק.
עיקרי התיקון:
1. הסכום הכולל (הכנסה מעבודה בנוסף להכנסה מקצבת הנכות) שיתקבל יהיה גבוה יותר מהקצבה, כך ככל שתרוויח/י יותר מעבודה, הכנסותיך יגדלו.
2. דרגת אי כושר יציבה שנקבעה לא תיבדק שוב עם צאתך לעבודה, זאת כל עוד את/ה זכאי/ת לקצבת נכות.
3. ההטבות הנלוות (הנחה בארנונה, סיוע בשכר דירה, בתשלומי חשמל, טלפון ועוד) יישארו על פי הכללים שנקבעו.
4. אם הפסקת לקבל קצבה בגלל שהתחלת לעבוד או בגלל ששהכנסותיך עלו, תהי/ה מוגן למשך שלוש שנים. זאת אומרת, במידה ותפסיק/י לעבוד או שהכנסותיך ירדו שוב, תוכל/י לשוב ולקבל את קצבת הנכות בלי לעבור בדיקה מחדש תוך השלוש שנים מהפסקת הקצבת נכות.
5. "קצבת עידוד" – רשת בטחון , קצבה זו תשולם במקום קצבת הנכות במקרים בהם ההכנסה מעבודה עולה על הסכום שנקבע בחוק למשך שלוש שנים.
בעל/ת עסק עצמאי/ת, החישוב הוא שנתי זאת אומרת, הנתונים הם על סמך דו"ח ההכנסות המוגשים למס הכנסה (1301), והן נטו.

סל שיקום
החוק לשיקום נכי נפש בקהילה משנת התש"ס 2000 קובע שכל אדם המתמודד עם מגבלה נפשית, יכול להסתייע במערך השיקום שבקהילה כמנוף לקידום התהליך השיקומי. היות ומשמעות ההחלמה בבריאות הנפש הינה הגשמת הפוטנציאל האישי של האדם המתמודד, תהליך השיקום מהווה תהליך של התפתחות, צמיחה ומציאת משמעות לחיים על אף המחלה. סל שיקום מאפשר קבלת סיוע בתחומי הדיור, ההשכלה, התעסוקה ועוד.
מי זכאים? אנשים המתמודדים עם קושי נפשי בגינו המוסד לביטוח לאומי קבע לו שיעור נכות של לפחות 40%.
מי אחראי על מתן השירות של סל שיקום? הגוף המסבסד הוא משרד הבריאות. את השירות בפועל מספקים גופים שונים – חברות פרטיות ועמותות הפועלות בפיקוח של משרד הבריאות.
איך מקבלים סל שיקום – התהליך דורש פניה אל הביטוח הלאומי לקבלת הכרה בנכות נפשית ולקביעת אחוזי נכות על ידי פסיכיאטר אשר הוסמך לכך מטעם משרד הבריאות ובהתאם למבחנים ולכללים של הביטוח הלאומי.
מה קורה אחרי קבלת סל שיקום- לאחר קבלת ההכרה בנכות הנפשית על ידי הביטוח הלאומי נבנית תכנית שיקומית המהווה נדבך מרכזי בהליך השיקום, והיא מותאמת באופן פרטני ליכולותיו, רצונותיו וצרכיו של האדם הזכאי לסל שיקום.
התכנית השיקומית נבנית מתוך שיתוף פעולה בין מתאם הטיפול לאדם המשתקם, ומורכבת ממטרות, יעדים וצעדי פעולה מפורטים, והיא נבחנת מעת לעת על מנת להבטיח שהיא מותאמת אופטימלית לצרכיו של המשתקם. 

שיקום תעסוקתי (מתוך האתר של משרד הבריאות) - 

שירות השיקום התעסוקתי מאפשר תעסוקה המותאמת לרצונו וליכולותיו של אדם המתמודד עם מגבלה נפשית, הנמצא בתהליכי שיקום. טווח האפשרויות נע משלב טרום תעסוקתי ועד לתעסוקה בשוק החופשי. בשירותים מושם דגש על תעסוקה נורמטיבית ומתגמלת ככל שניתן.

תעסוקה היא מרכיב מרכזי בהגדרת האדם הבוגר את עצמו בחברה. מחקרים מראים שאחת המטרות המרכזיות של אנשים עם מוגבלות נפשית בהקשר לשיקומם הוא שילוב תעסוקתי. נמצא שאדם עובד סובל פחות מבעיות של סטיגמות ודעות קדומות. כמו כן, נמצאו יתרונות קליניים בשיפור הסימפטומים של המחלה בקרב אנשים עובדים.
העקרונות המנחים בעבודה השיקומית-תעסוקתית:

1. מעבר מיחידות שיקום תעסוקתיות מוגנות לשילוב בעבודות נורמטיביות בקהילה.
2. תעסוקה מתגמלת ושאיפה לשכר גבוה כחלק משמעותי בהקניית חיי כבוד וביטחון חברתי-כלכלי.
3. השכלה ורכישת מקצוע ככלי בסיסי להשגת המטרות השיקומיות- תעסוקתיות.
4. פיתוח מגוון אפשרויות תעסוקה כדי להרחיב את אפשרויות הבחירה של האדם. 
5. שילוב בתעסוקה דרך ההתייחסות לכל המעגלים הרלוונטיים: חברה, משפחה, צרכנים, מעסיקים, משקמים ומטפלים, וזאת תוך התייחסות למחסומי הסטיגמה ומחסומי הידע. 

מסלולי השיקום התעסוקתי
השיקום התעסוקתי מתבצע בכל הארץ ומתחלק לתעסוקה מוגנת ולתעסוקה בשוק הפתוח.

א. תעסוקה מוגנת
בתעסוקה מוגנת, אנשים עם מוגבלות נפשית מועסקים במסגרות תוך התאמה לצרכיהם ורמת תפקודם.
ההתאמות התעסוקתיות מתבצעות בתחומים הבאים: היקף שעות הפעילות (בין 4-7 שעות ליום), קצב העבודה, הלחץ בעבודה, תקשורת הבין אישית, מגוון העבודות, רמת הקושי, והתאמה תרבותית למגזרים השונים.

מפעל מוגן
המפעלים המוגנים מאופיינים ביצירתיות וחדשנות ובמוצרים מובילים בשוק. התעסוקה נעשית לרוב במפעלי יצור או באמצעות קבלני משנה ונעה בין עבודת כפיים פשוטה (כגון אריזה) לבין עשייה הדורשות מיומנות ומקצועיות גבוהה (למשל עבודות אומנות, אלקטרוניקה ועיצוב). 
בכל מפעל מוגן מועסקים 30-100 משתקמים אשר מקבלים "דמי שיקום" לפי התפוקות שלהם בפועל. העבודה במפעל מאפשרת מדרג וקידום פנימי. 
במפעל יש מנהל שיקומי (שהוא עובד מקצועי בתחום שיקום בבריאות הנפש כגון: עו"ס, פסיכולוג או מרפא בעיסוק) אשר מלווה את המשתקמים מתהליך הקליטה במפעל, בשלבי העבודה השונים ומסייע להם בהתקדמות ובפיתוח קריירה.
הצוות המקצועי המלווה פועל למעורבות מירבית של העובדים בתהליך העבודה וקבלת ההחלטות במפעל. בדגש על הקניית הרגלי עבודה. 

משרד הבריאות מממן את המפעלים המוגנים והגורמים המבצעים הם חברות או עמותות (במכרזים או הסכם אחיד). המשרד מפקח שהנעשה בתחומי המפעל הינו על-פי החוק והנהלים שקבע המשרד (יצויין כי קיימים מפעלים רב-נכותיים, אליהם מגיעים גם נפגעי נפש. מפעלים אלה פועלים בהתאם לסטנדרטים של משרד הרווחה ומפוקחים על-ידו).

"נתיב הלב" מבית "יוזמה דרך הלב" – מרכז תעסוקה (לשעבר מפעל מוגן נתיב) המשתמש בטכנולוגיות תעסוקה והכשרה מתקדמות, המאפשרות, למקבל השירות, לרכוש מיומנויות ולהתפתח- לעבר תעסוקה נתמכת או עצמאית. למקבל השירות במרכז התעסוקה, יש את האפשרות לבחור את תהליך ההחלמה שלו, את קבוצת העבודה שלו, לפתח מסוגלות תעסוקתית, להשתתף בלימודי החלמה ויזמות, וזאת תוך כדי עבודה במרכז.

מועדון תעסוקתי
המועדון התעסוקתי מאפשר למשתקמים תהליך של חיפוש ובדיקה לגבי סוג התעסוקה המועדף והתנסות בעולם העבודה בתנאי עבודה גמישים ומותאמים. בכל מועדון תעסוקתי יכולים המשתקמים להתנסות בשלושה עיסוקים שונים (לפחות):
א. עבודה יצרנית-חרושתית
ב. יזמות עסקית -  מוצר שמיוצר בלעדית על-ידי המועדון והמשתקמים אחראים על כל תהליך התכנון, הייצור, השיווק, המיתוג וכו'
ג. למידה של מיומנויות תעסוקתיות (כגון סינגור עצמי, הצגת כישורים בריאיון עבודה, עמידה בלוחות זמנים, תקשורת בין אישית ועוד)  וטכניקות של למידה קוגניטיבית כמו פתרון בעיות, קבלת החלטות, ניהול זמן ועוד.

הפעילות במועדון מלווה על-ידי צוות שיקומי במימון משרד הבריאות. המועדון התעסוקתי אינו מחוייב ב"דמי שיקום", אולם אם המועדון התעסוקתי מרוויח מהמיזם העסקי שפיתח יחולקו למשתקמים החברים במיזם "דמי שיקום".
ב. תעסוקה בשוק הפתוח
תעסוקה של אנשים עם מוגבלות נפשית בשוק הפתוח מתאפיינת בסביבת עבודה "טבעית" (מאפייני שוק חופשי), בחברת אנשים שרובם "נורמטיביים". סביבת העבודה משתנה בהתאם לתחום, סוג העבודה וכד', וכך גם שעות העבודה והתגמול הכספי.

תעסוקה נתמכת
שירות התעסוקה הנתמכת תומך באנשים עם מוגבלות נפשית במקומות עבודה בשוק הפתוח. השירות יכול להינתן  לאורך זמן או להיות שלב זמני בתהליך מתקדם לקראת השתלבות מלאה בשוק העבודה החופשי.
כחלק מהשירות ניתן ליווי למשתקם בבחירת מקום עבודה המותאם לכישוריו, רצונו וליכולותיו; ליווי בהשמה; בהדרכה; ותמיכה בתהליכי הקליטה, ההסתגלות והפעילות השוטפת במקום העבודה. הליווי נעשה על-ידי חברה הנותנת שירתי תעסוקה נתמכת. 
הליווי יכול להיעשות בשיתוף פעולה עם המעסיק אולם יכול להיעשות גם "מאחורי הקלעים" ואין הכרח שהמעסיק ידע על המוגבלות הנפשית של האדם.
השכר במקום העבודה יהיה שכר מינימום ומעלה או שכר מינימום מותאם - בהתאם לחוק.

יזמות עסקית 
אחת האפשרויות הקיימות לתעסוקה היא פתיחת עסק עצמאי. כאשר משתקם מעוניין לפתוח עסק הוא יכול לקבל תמיכה וליווי שיקומי, הכוללים את הידע המקצועי הנדרש וסיוע המותאם לצרכיו כגון: הנגשת הידע, התמודדות עם לחץ שנובע מניהול עסק, הפניה לקבוצות תמיכה, מציאת פתרונות למצבים של החרפה במצב הנפשי ועוד. 
הפרויקט מתבצע בשיתוף הרשות לעסקים קטנים וג'וינט ישראל-תב"ת.

תכנית "יוזמה" מבית "יוזמה דרך הלב" מעניקה שירותי שיקום תעסוקתי, לתכנון ופיתוח קרירה הכוללים ליווי אישי, אימון, תמיכה, הדרכה וייעוץ עסקי וכך להפוך לעצמאים כשכירים, כבעלי עסק וכפרילנס. השירות ניתן משלב חיפוש הרעיון ובחינת נטיות תעסוקתיות, בדיקה וגיבוש הרעיון ולאורך הקמת העסק והפעלתו או בחירת מקצוע ומימושו. להמשך קריאה ולפרטים נוספים, לחצו כאן

צרכנים נותני שירות 
אחת האפשרויות התעסוקתיות הקיימות לאנשים עם מוגבלות נפשית היא  להפוך בעצמם לעובדי שיקום: מדריכים, עובדים מקצועיים ומנהלים. בבסיס הפרויקט עומדת התפיסה, כי אנשים שחוו התמודדות נפשית יוכלו, בעזרת הכלים המקצועיים הנדרשים, לעזור ולסייע לאנשים אחרים המתמודדים עם מגבלה נפשית. 

תכנית "צרכנים נותני שירות" (צנ"ש) מבית "יוזמה דרך הלב" מקדמת ומטמיעה את ההכרה בערכו של גוף הידע מניסיון שיש לצרכנים של שירותי בריאות הנפש, אשר נצבר במהלך מסע החלמתם האישית. שילוב גוף הידע מהחלמה אישית בפרקטיקה המקצועית בשיקום ובטיפול מאפשר להפרות את השיח המקצועי, להציג נקודת מבט נוספת ולעיתים שונה, ולהוות מודל לשיקום, להחלמה, לשילוב ולעשייה משמעותית ובעלת ערך הן למקבלי השירותים במסגרות והן לצוותים. להמשך קריאה ולפרטים נוספים, לחצו כאן

ג. בין תעסוקה מוגנת לשוק הפתוח

מיזמים תעסוקתיים
אנשים עם מוגבלות נפשית מועסקים במיזמים תעסוקתיים כדוגמת עגלות קפה בקניונים או דוכני מכירה שונים, המופעלים על-ידי עמותות או חברות עסקיות. למיזמים יש מלווים שיקומיים  שמסייעים לעובדים להתמודד עם סביבת העבודה ותקשורת עם הקהל הרחב. המועסקים מקבלים דמי שיקום בהתאם לרווחים של המיזם.
משרד הבריאות מממן את שכר המלווים השיקומיים ואת התקורה למימון ההוצאות הקבועות במיזם.

תעסוקה מעברית
תעסוקה מעברית נועדה לאפשר למשתקמים מקום מעבר, לתרגול והתנסות בין תעסוקה מוגנת לתעסוקה בשוק הפתוח. לרוב, קבוצה זו של אנשים מועסקת כקבוצה במקום עבודה בשוק הפתוח, תוך ליווי מקצועי של איש מקצוע לכל אורך התהליך. הקבוצה מקבלת  אפשרות להתנסות בשוק העבודה על היבטיו השונים (הגעה בזמן לעבודה, תפוקות, תקשורת בין אישית וכו'), זאת באופן הדרגתי ותוך ליווי צמוד של מדריך שיקומי. התגמול הכספי נע בין דמי שיקום לשכר מינימום. 
התעסוקה המעברית מוגבלת בזמן לשנה.

במטרה להשמיע את קולם של מקבלי השירותים במסגרות השיקום והטיפול בקהילה מבצעת תכנית "סוקרי איכות" סקרי שביעות הרצון ואיכות השירות בהיבטים הקשורים לתהליכי השיקום התעסוקתי, החברתי והאישי. לאחר ניתוח הנתונים, כל מסגרת מקבלת דו״ח משוב המבוסס על הממצאים, ונערך מפגש משוב. הנתונים מועברים למסגרת בלבד, לצד ריכוז הממצאים המרכזיים בכל תחום עבור משרד הבריאות. הסקר עוסק בשירותים הבאים: תעסוקה (מועדונים תעסוקתיים, מפעלים מוגנים, שירותי תעסוקה נתמכת), דיור (הוסטלים ושירותי דיור מוגן), חברה (שירותי חונכות, מועדונים חברתיים, תכנית עמיתים) ומרכזי משפחות (חדש). להמשך קריאה ולפרטים נוספים, לחצו כאן