הסקר

הסקר נועד לשתף את הלקוחות בהערכת השירותים שהם מקבלים, לשם שיפור השירות. 

הסקר מורכב משאלות הבוחנות את שביעות הרצון מאיכות השירות בהיבטים הקשורים לתהליכי השיקום התעסוקתי, החברתי והאישי. לאחר ניתוח הנתונים בכל מסגרת מתקבל דו״ח משוב המבוסס על הממצאים, ונערך מפגש משוב. הנתונים מועברים למסגרת בלבד.  

במקביל מתבצע ריכוז הממצאים המרכזיים בכל תחום עבור משרד הבריאות. ובתום ביצוע הסקר בכל המסגרות בתחום הנסקר, מתקבל דו"ח משוב כללי ומתבצע ניתוח מתקדם של הדו"ח ומפגש משוב עם האחראים על התחום במשרד הבריאות.  

הסקר   מתבצע ב 3 שלבים: 

שלב 1: ביצוע הסקר ועיבוד הנתונים 

לאחר תיאום עם מסגרות השיקום / מרכזי המשפחות. הסוקרים מגיעים למסגרת מסבירים למתמודדים ולצוות על התהליך. לאחר מכן מתחילים בביצוע הראיונות עצמם, הריאיון עצמו הוא ראיון אישי פנים אל פנים והשאלון אנונימי.  לאחר שסוקרים את כל מקבלי השירות שהביעו נכונות להשתתף בסקר, מתבצע ניתוח של הממצאים לגבי שביעות רצון מאיכות השירותים ומתהליך השיקום. לבסוף נכתב דו"ח משוב המתבסס על ממצאי הסקר. 

 שלב :2 מפגש משוב במסגרת השיקום / במרכזי המשפחות 

תהליך המשוב כולל שליחת דוח משוב לכל המסגרות וקיום פגישת משוב עם נציגי כל השותפים במסגרת עצמה (נציגי יזם, צוות, מקבלי שירות, משפחות מקבלי השירות) על ממצאי הדוח. בפגישה זו עולים נושאים ראויים לשינוי ושיפור מול נקודות חוזק קימות. המסגרת כותבת תוכנית עבודה על בסיס ממצאי הסקר ומעבירה אלינו. בסבב הבא נערך דיון בהשוואה לממצאי הסבב הקודם. 

השאלונים מכילים את תחומי התוכן הבאים: פרטי רקע כלליים, שביעות רצון מהמסגרת, שביעות רצון מאיכות החיים ומתהליך השיקום האישי (תהליך ההחלמה). בשאלון משולבות שאלות פתוחות וסגורות. 

שלב 3: שיפור שירותי השיקום ופיתוח חדשנות ע"י קובעי המדיניות במשרד הבריאות: 

עם סיום סבב הראיונות בכל תחום, נכתב דו"ח כללי, המסכם את כלל הממצאים בכל המסגרות באותו תחום. דו"ח זה מועבר למשרד הבריאות ומתקיימת עם מטה השיקום פגישת משוב, כדי להציג את תמונת המצב כפי שעולה מהסקר, כבסיס לשיפור ושינוי יעדים הקשורים לאיכות השירות. 

הממצאים הרבים מצביעים על הקשרים בין שביעות רצון ממסגרות השיקום השונות לשיקום תעסוקתי, שיקום חברתי ושיקום אישי של האוכלוסייה.  

ההשפעה שיש לסקר ולממצאים מקדמת למידה ושיפור בשלוש רמות:   

1. קודם כל אצל מקבלי השרות: הם נחשפים לשאלות המזמינות חשיבה, מעורבות ולקיחת אחריות אישית בשיקום. הסוקרים עצמם מהווים השראה ותקווה להתקדמות בתוך תהליך השיקום.   

2. רמה שניה - אצל הצוותים במסגרות: זו הזדמנות עבורם להתבוננות על העבודה שלהם בפרספקטיבה מאוד רחבה מנקודת מבטם של מקבלי השירות ללמוד, לדייק ולפתח את השרות הניתן במסגרת.   

3. רמה שלישית - אצל קובעי המדיניות: הם מקבלים משוב של כלל המסגרות בתחום בכל הארץ. המידע שמתקבל מצביע ומכוון לצרכים לא ממומשים וקשיים מערכתיים ומתוקף כך נמצאים פתרונות. חשוב להדגיש שהמשוב לקובעי המדיניות לא כולל מידע על מסגרת ספציפית אלא הוא מידע כללי 

 יצירת השאלונים 

נעשתה בהליך המורכב מ-7 שלבים:  

א.  סקר ספרות ואימוץ פריטים מתוך סולמות קיימים. 

ב. ביקור במסגרות שונות של סל השיקום וביצוע ראיונות עומק עם מקבלי שירות, אנשי צוות, מנהלי מסגרות ומשפחות 

ג. הנחיית קבוצות מיקוד שנדגמו מתוך אוכלוסיות היעד של בעלי העניין המפורטים לעיל. 

ד. בניית שאלונים מותאמים לתחומים השונים: מפעל מוגן ומועדון תעסוקתי; תעסוקה נתמכת; דיור מוגן; הוסטל/ קהילה תומכת; מרכזים חברתיים; חונכות; עמיתים ומרכזי משפחות. 

כמו כן ביצוע מחקר מקדים ראשוני לבדיקת פרמטרים הקשורים לשאלונים עצמם ודרך העברתם. 

ה. הצגת השאלונים לצוות הסוקרים בסוקרי איכות ודיון בפריטי השאלון.  

ו. Pilot study– העברת השאלונים למדגם מתוך אוכלוסיות היעד. 

ז. הכנת נוסח סופי של השאלונים משני סוגים: שאלון באורך מלא עבור מרבית המשתקמים ושאלון קצר עבור משתקמים שעקב מצבם הנפשי אינם מסוגלים לענות על שאלון ארוך.