בריאות הנפש - מחלות והפרעות נפשיות

האדם מורכב מגוף ונפש, המקיימים ביניהם קשרים מגוונים לכדי יצירת שלם אחד. בדיוק כפי שלאדם עשויות להיות בעיות בתפקוד הגוף אשר פוגעות בו ומפריעות לתפקודו, כך גם עשויות לעתים להיות מחלות או הפרעות נפשיות שעלולות לפגוע באדם ובתפקודו. ההפרעות הללו יכולות להיגרם בשל מגוון גורמים שונים, כאשר חלקן הנן חד פעמיות, בעוד אחרות נמשכות לאורך זמן ודורשות טיפול ממושך.

על אף שעניין בריאות הנפש נתפס בחברה כדבר סטיגמתי ומלווה בסטראוטיפים ודעות קדומות הנוגעות להתנהגות בלתי צפויה ובלתי מובנת, הרי שאנשים המתמודדים עם בעיות והפרעות נפשיות יכולים לעתים קרובות, בעזרת טיפול נכון, להשתלב בקהילה ובחברה, כמו כל אדם אשר סובל מכל מבעיה רפואית אחרת.

הפרעות ומחלות המשפיעות על הדרך שבה האדם חושב, מרגיש ומתנהג

מחברת "יוזמה דרך הלב", ארגון המתמחה בהפעלת תכניות ומיזמים חדשניים המותאמים לצורכיהם של אנשים עם מוגבלויות נפשיות, פיזיות או חושיות, מסבירים שההגדרה של ארגון הבריאות העולמי למושג "בריאות הנפש" נתונה לפרשנויות שונות, שכן היא נשענת על נורמה מקובלת או סטייה ממנה בהיבט הרגשי, ההתנהגותי, המחשבתי וקשרי גומלין עם אחרים, בעקבות מצוקה נפשית ו/או פגיעה בתפקוד.
 

באופן כללי, תחת הקטגוריה "הפרעה נפשית" מסווגות מגוון הפרעות ומחלות המשפיעות על הדרך שבה האדם חושב, מרגיש, מתנהג ומתקשר עם הסביבה. בין ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר ניתן למנות את ההפרעה הדו-קוטבית, הסכיזופרניה, החרדה והדיכאון. כמו כן, ישנן גם הפרעות המלוות במצבי פסיכוזה בעוצמות שונות, כגון מחשבות שווא, הזיות ו/או פגיעה בתפיסת המציאות.

בריאות הנפש: החוק לשיקום נכי נפש בקהילה

מארגון "יוזמה דרך הלב" מציינים שבשנת 2012 הוציא שר הבריאות דאז רפורמה בבריאות הנפש שלפיה מועברת האחריות למתן שירותים הנוגעים לבריאות הנפש ממשרד הבריאות אל קופות החולים במטרה לאחד בין המערכת המטפלת במחלות גופניות לבין המערכת המטפלת במשברי נפש, כשכל מעטפת השירותים והטיפולים מוענקת באמצעות גוף אחד שהוא קופות החולים.
 

הטיפול בהפרעות נפשיות עשוי לכלול טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי, שיקום בקהילה וכיוצא בזה, בהתאם לסוג ההפרעה ולדרגת חומרתה. מטרת התכנית לשיקום בקהילה היא לאפשר לאנשים עם מגבלה נפשית להשתקם ולהשתלב בהצלחה בקהילה, ובכך להוביל לשיפור באיכות חייהם.
 

מערך השיקום בקהילה עוגן בשנת 2000 בחוק "שיקום נכי נפש בקהילה", לאפשר לאנשים נפגעי נפש את הדרגה המרבית של עצמאות תפקודית ושיקום תעסוקתי, תוך הקפדה על כבודם וחירותם ברוח חוק היסוד.

שיקום בריאות הנפש

על פי ארגון הבריאות העולמי, אין למונח "בריאות הנפש" הגדרה אחידה, והדבר נתון לשינויים בין תרבויות וגישות פסיכולוגיות שונות בנוגע לאיכות המצב הרגשי, איכות יכולת התפיסה והרווחה הנפשית.

מבית חברת יוזמה דרך הלב מסבירים שמחלות והפרעות נפש הן בעיות וקשיים בתפקוד המנטלי, בתחושה הרגשית, ולעתים אף בתחושה פיזית, כשבנסיבות הללו עשוי להיפגע גם התפקוד היומיומי.

הפרעות ומחלות נפש יכולות לבוא לביטוי כאירוע חד פעמי חולף או כמצבים כרוניים הנמשכים לאורך זמן ודורשים טיפול ארוך טווח. עד כה, לא נמצא הגורם המדויק למחלות נפש, וההערכה המקובלת בקרב אנשי מחקר בתחום היא שמדובר בשילוב של נטייה תורשתית ומצבי סטרס סביבתיים.

סטיגמות, סטראוטיפים ודעות קדומות

נושא בריאות הנפש מלווה עדיין בסטיגמות, סטראוטיפים ודעות קדומות, ומחקרים בתחום מראים שאנשים בעלי מוגבלות נפשית נתפסים בחברה כבלתי צפויים, כבלתי מובנים, ולעתים קרובות גם כאלימים, כמסוכנים וכבעלי יכולות תפקוד ירודות, מה שלכאורה מונע מהם את נטילת האחריות על חייהם, למעט מטלות פשוטות.

יחד עם זאת, מחקרים בתחום מוכיחים שאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית יכולים להשתלב בקהילה ובחברה באופן אופטימלי, באותה המידה שבה משתלבים בקהילה אנשים הסובלים מבעיות רפואיות ומחלות אחרות, זאת בתנאי שהם זוכים לטיפול ולליווי הנכון.

חוק שיקום נכי נפש בקהילה התש"ס 2000 נועד לאפשר לאנשים שחוו משבר נפשי להשתקם ולהשתלב בקהילה ובחברה, תוך השגת דרגה מרבית של עצמאות תפקודית ושמירה על כבודם וחירותם ברוח חוק היסוד.

אופק משפחתי לסיוע בהתנהלות כלכלית נכונה לאחר פרוץ המחלה

מעבר לכך, בשנת 2015 נכנסה לתוקפה בישראל רפורמה בבריאות הנפש, כשבמסגרתה העביר משרד הבריאות אל קופות החולים את האחריות על מתן כול שירותי בריאות הנפש, כשמטרת הרפורמה היא להוביל למציאות שבה כל הטיפולים והשירותים למיניהם מנוהלים באמצעות קופות החולים ומרוכזים תחת קורת גג אחת יחד עם שאר שירותי הבריאות במקום בהפרדה המנציחה סטיגמה.

לצורך הענקת סיוע לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית הוקמו בקהילה מערך מרפאתי ומערך לקידום התהליך השיקומי, זאת באמצעות מערכת של שירותים המכונים "סל שיקום".

אחת מתכניות השיקום הכלולות בסל היא "אופק משפחתי" שמטרתה לתמוך ולסייע לבני המשפחה הגרעינית של מתמודדי הנפש בניהול חיי השגרה לאחר פרוץ המחלה. התכנית מתמקדת בכמה ערוצים שונים הנוגעים להתנהלות כלכלית נכונה של המשפחה, תוך התחשבות בצרכיו של כל אדם.

כיצד תעסוקה משפיעה על בריאות הנפש 

מומחי בריאות הנפש, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים וחוקרים יודעים כיום להגדיר מגוון הפרעות רגשיות, קשיים פסיכיאטריים ומצוקות. אולם, בעוד שבעבר רווחה הנטייה לבודד את המתמודדים עם קשיים נפשיים, כיום מוצגת תיאוריה הפוכה. תיאוריה שגורסת כי מוטב לכולנו לשלב את מתמודדי הנפש בקהילה. והשילוב הזה כולל לא רק מסגרות טיפוליות אלא לא פחות חשוב, מסגרות תעסוקתיות. 

מדדי בריאות הנפש משתפרים כתוצאה מתעסוקה 

הרבה תיאוריטיקנים כתבו ספרים והגדירו הגדרות שונות של בריאות הנפש, לרבות מדריך DSM המפורסם. לאורך השנים חלו לא מעט שינויים בתחום זה וכיום, נעזרים רבות בשאלונים, בהערכות מדידות ומספריות. נמצא כי במרבית המקרים, כל המדדים המסמלים שיפור בבריאות הנפש של מטופלים או מתמודדים עולים כתוצאה משילוב בקהילה והשתלבות במסגרת תעסוקתית. 
אפשר לומר כי הוכח שמסגרת טיפולית בלבד, שיקומית או לא שיקומית, מוגבלת ביכולותיה למצות את מלוא יכולותיהם של המטופלים. על מנת שמתמודדים עם מחלות או קשים רגשיים יוכלו באמת להתקדם ולהרגיש יותר מסופקים ויותר שלמים עם עצמם, הם צריכים להרגיש חלק מהחברה וכן בעלי יכולת להתפרנס (ולו באופן חלקי). גם אם קיים שוני, גם אם יש צורך במסגרות תעסוקה מותאמות או בליווי תעסוקתי, השאיפה מאוד פשוטה להגדרה. לאפשר לכל מתמודד שרוצה, מסוגל ויכול, להשתלב כמועסק במסגרת המתאימה עבורו. 

אילו סוגי מסגרות תעסוקה קיימות

ככלל, ניתן להצביע על שלוש מסגרות תעסוקה המתאימות לאנשים המתמודדים עם קושי פסיכולוגי, פסיכיאטרי או רגשי. 
1.    מפעל מוגן – זוהי סביבת תעסוקה מוגנת, שמותאמת במיוחד לאנשים המתמודדים עם קושי רגשי או מחלה שלא מאפשרים להם (בשלב זה) לבצע משימות מאוד מורכבות או לעבוד לאורך פרק זמן ממושך ברציפות. 
2.    תעסוקה נתמכת – הסביבה התעסוקתית הינה רגילה, כלומר בקהילה. אולם המתמודד עם אתגרי בריאות הנפש מקבל סיוע מתומך מקצועי, הן בתקופת הקליטה בעבודה והן לאורך הדרך (פגישות קבועות). ניתנות הדרכות, ליווי רגשי בענייני תקשורת ושילוב בחברה. 
3.    תעסוקה בשוק החופשי – חלק מהמתמודדים שרכשו מיומנות וביטחון עצמי פורשים כנפיים ועוברים לעבודה בשוק החופשי. יש כאלה שגם משתלבים כחונכים ותומכים במתמודדים או מקימים עסקים כעצמאים.