מחקר


דף הבית>תכניות>יוזמה>מחקר

 

תקציר מחקר

ד"ר מיכל רביבו

מטרת המחקר וחשיבותו


       מטרת המחקר הייתה בחינת הפוטנציאל השיקומי והתעסוקתי של אפיק יזמות והעסקה עצמית עבור אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית (להלן מתמודדים) ואת השפעתן של תכניות הכשרה ותמיכה ביזמות המיועדות לאוכלוסייה זו (להלן תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות). באופן ספציפי התמקד המחקר בזיהוי מאפייני המתמודדים שפנו לתוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות (להלן לקוחות) ומתוכם מאפייני הלקוחות שהקימו עסק. מה היו הגורמים המניעים לשאוף ליזמות והאם גורמים אלו מומשו באמצעות פתיחת עסק. מה השפעת תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות על הלקוחות מהיבטים של 1) תוצאות סוביקטיביות בעלות חשיבות יזמית ושיקומית (כוונות יזמיות, מסוגלות עצמית, החלמה, איכות חיים סובייקטיבית) וגם של 2) תוצאות כלכליות-תעסוקתיות (התנהגות לקראת יזמות והעסקה עצמית, תעסוקה, הכנסה). נבדקה בנפרד השפעת ההשתתפות בתכנית והשפעת אפיק יזמי בפועל, כלומר פתיחת עסק, על  תוצאות אלו. בנוסף נבדקו מה הם גורמי התמיכה המשמעותיים שסייעו למתמודדים שפתחו עסק והאם מערך הקצבאות השפיע על השאיפה ליזמות.


       בשנים אחרונות ניכרת מגמת צמיחה בשיעורי העסקה עצמית בקרב האוכלוסייה הכללית ואף יותר מכך בקרב אנשים בעלי מוגבלויות. למרות ההתעניינות הגוברת ביזמות ובהעסקה עצמית בקרב מתמודדים ובתכניות המעודדות אפיק שיקום תעסוקתי זה הנושא כמעט ולא נחקר והידע התיאורטי בתחום חדש זה הנו דל.

 

רקע תיאורטי


       יזמות הוגדרה לצרכי המחקר כ"כל ניסיון לבנות עסק חדש או יצירת יוזמה עסקית חדשה כגון העסקה עצמית, ארגון עסקי חדש או הרחבה של עסק קיים על-ידי הפרט".


       רציונאל המחקר מתבסס על סקירת ספרות אקדמית מתחום היזמות ומתחום השיקום. מנקודת המבט של השיקום הפסיכו-סוציאלי תעסוקת המתמודדים מהווה נדבך קריטי בהצלחת תהליך השיקום וההחלמה, למצער, שיעורי האבטלה בקרב קבוצה זו גבוהים במיוחד. מנקודת המבט של מודלים ליזמות אחת הדרכים לטיפול באבטלה בקרב קבוצות מוחלשות היא עידוד הקמת עסקים קטנים. מהסקירה עולה כי יזמות והעסקה עצמית עשויות להתאים במיוחד לשאיפותיהם של אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית ולאפשר להם להשתלב בשוק העבודה התחרותי בצורה יעילה המותאמת ליכולתם מחד ולמגבלותיהם מאידך, לשפר את מצבם הכלכלי ולתרום לשחרורם מאפליה ומסטיגמות חברתיות. השאיפה ליזמות והצלחה באפיק זה עשויות לעלות משמעותית בסיוע תכניות הכוללות הכשרה וליווי המותאמות אישית ומוּנגשות למתמודדים עם מוגבלות נפשית.


       מיפוי וזיהוי מניעיהם ומטרותיהם של מתמודדים מיזמות והעסקה עצמית חשובים לחקר התופעה ולהערכת הפוטנציאל הטמון בה. תיאוריות מתחום מנהל עסקים ויזמות מכירות בכך שהסיבות לבחירה ביזמות ובהעסקה עצמית אינן תמיד כלכליות ובכך שסוגים שונים של מניעים קשורים להצלחה בהשגת סוגים שונים של תוצאות עסקיות. לפיכך יש להעריך עסק קטן גם במונחים של תועלות סובייקטיביות ולא רק כלכליות שהוא מספק לבעליו בהתאם למטרותיו. תיאוריות מתחום השיקום מציעות כי הערכת שיקום תעסוקתי, כמו גם בחירת מדדי הצלחה של תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות צריכות להיות מקושרות לסיבות בגללן בחרו המתמודדים ביזמות מלכתחילה. לפיכך נבדקו במחקר זה הגורמים המניעים מתמודדים לבחור ביזמות, כמו גם המידה בה מומשו מטרותיהם.


       שאלה חשובה נוספת הייתה השפעת תוכניות הכשרה ותמיכה ביזמות על המשתתפים בהן. שילוב טענות מן הספרות היזמית והשיקומית מלמד שבחינת השפעת תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות על מתמודדים צריכה לכלול גם תוצאות מוחשיות וגם תוצאות בלתי מוחשיות ארוכות טווח. לפיכך מחקר זה בחן השפעות של יזמות ושל תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות במשמעות רחבה וכלל מדדים פסיכולוגיים, כלכליים-תעסוקתיים, סובייקטיביים ואובייקטיביים.


מחקרים רבים עסקו במערכות תמיכה של יזמים. במחקרים אלו נטען כי "בעל העסק העצמאי" הוא מיתוס, ומרבית העסקים מצליחים בזכות מערכות תמיכה לקידום מאמציהם. לכן המחקר בחן את מהותם וחשיבותם של גורמי תמיכה עבור מתמודדים שפתחו עסק. הבט נוסף הוא בחינת גורמים מעכבים. סוגית הקצבאות כתמריץ שלילי לעבודה מוכרת בספרות אולם השפעותיה של קצבת הנכות על שאיפה ליזמות של מתמודדים, בעיקר לנוכח שינויי חקיקה שחלו בתקופת המחקר, טרם נחקרו.


 

שיטה


שיטת המחקר כללה שילוב בין שיטות איכותניות וכמותיות (Mixed-Methods). בגישת הצלבה בו-זמנית (Concurrent Triangulation Design) המעניקה לשיטות הכמותית והאיכותנית משקל שווה. החלק הכמותי כלל מערך דמוי ניסוי (Quasi-Experiment) לפני-אחרי עם קבוצת ביקורת בהקצאה לא מקרית, שאפשר בדיקת השערות בנוגע להשפעת תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות על מגוון מדדים תוך שימוש בכלים סטנדרטיים. חלק זה כלל גם מערך מתאמי לבחינת שאלות מחקר נוספות שאינן מניחות קשר סיבתי. החלק האיכותני במערך של חקר מקרה קולקטיבי (Collective Case Study)במסורת פנומנולוגית אפשר לשלב בכל אחת משאלות המחקר גם ידע נטורליסטי אודות החוויה הסובייקטיבית של המתמודדים ובעלי עניין נוספים וכן לחשוף תהליכים ומשתנים שלא היו לגביהם השערות מראש.  מדגם כמותי: בקבוצת "לקוחות" נכללו 49 מתמודדים, מתוכם 14 מלאו שאלונים בשתי נקודות זמן (תחילת הקורס ושנה לאחר מכן) והיו קבוצת הניסוי במחקר האורך. קריטריון הכללה: נכות פסיכיאטרית של 40% לפחות והשתתפות באחת מתוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות במסגרת סל שיקום בין השנים 2008-2006. בקבוצת "לא-לקוחות" נכללו 28 מתמודדים, מתוכם 22 מלאו שאלונים בשתי נקודות זמן והיו קבוצת הביקורת במחקר האורך. קריטריון הכללה: נכות פסיכיאטרית של 40% לפחות והשתתפות במסגרות אחרות של שיקום תעסוקתי. כולם מלאו שאלון דיווח עצמי במפגש פנים מול פנים. מדגם איכותני: כלל 60 ראיונות חצי מובנים עם 49 "לקוחות" תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות ו-24 ראיונות עם בעלי עניין נוספים מתחומים מגוונים. הליך: איסוף הנתונים התבצע מסוף 2006 עד תחילת 2010. נבדקים לקבוצת ה'לא לקוחות' גויסו מאותם מקורות ואמצעים בהם השתמשו תוכניות טיה"ע לגיוס "לקוחות". פרוצדורה של 'התאמה' שמשה להתאמת מאפייני הרקע של נבדקי קבוצת הביקורת לקבוצת הניסוי.  

 

ממצאים


 

מאפייני הרקע של הפונים לתוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות שונים משל מאפייני אוכלוסיית צרכני שירותי שיקום והנטייה ליזמות הייתה שכיחה יותר בקרב גברים, בקרב היותר משכילים, שהגיעו מרקע כלכלי-משפחתי בינוני עד מבוסס יותר. מבחינת מאפיינים פסיכולוגיים 'לקוחות' התאפיינו מלכתחילה ברמות גבוהות יותר של כוונות יזמיות ומסוגלות עצמית יזמית ורמות נמוכות יותר של 'נכונות לבקש עזרה' מאשר 'לא לקוחות'. והלקוחות היזמים, יותר מאשר שאר הלקוחות, התאפיינו ברמות גבוהות של כוונות יזמיות, מסוגלות עצמית יזמית, מסוגלות עצמית כללית ומסוגלות עצמית עבודה ורמות נמוכות של נכונות לבקש עזרה. מבחינת ביצועים עסקיים 28% מקרב הלקוחות היו בעלי עסק בתקופת המחקר, העסקים התאפיינו לרוב בחוסר יציבות, אולם מחצית מהעסקים דווחו על רווחיות ורק 11% מהיזמים סגרו את העסק תוך פחות משנה להקמה. תוצאות עסקיות אלו טובות מהסטטיסטיקה הידועה על שיעורי פתיחת עסקים במסגרת תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות לקבוצות אחרות ועל מצבם של עסקים זעירים בישראל באופן כללי.


בהקשר למניעים של מתמודדים לפנות לאפיק היזמי נחשפו בניתוח התמתי שש קטגוריות. חמש קטגוריות מוכרות בספרות היזמית: מניעים פנימיים, מניעים כלכליים, מניעים הקשורים לאחרים, מניעי כורח ומניעי יזמות. קטגוריה אחת חדשה וייחודית למתמודדים הכוללת מניעים הקשורים להחלמה: 'להרגיש בריא', 'משמעות'. בניתוח הכמותי נמצא כי בדומה לכלל האוכלוסייה הסיבות המובילות לבחירה ביזמות בקרב מתמודדים קשורות לצרכים פסיכולוגיים יותר מאשר לצרכים כלכליים. בשונה מכלל האוכלוסייה השאיפה להחלמה והיכולת לעבוד באופן המתאים לתנודתיות במחלת הנפש מהווים מניעים דומיננטיים לבחירה ביזמות בקרב מתמודדים. זוהה פער בחשיבות המטרות בין בעלי עניין שונים: קובעי מדיניות הדגישו יותר תוצאות אובייקטיביות "קשות" כגון פרנסה ושכר, לעומתם הלקוחות התעניינו מעט יותר בתוצאות סובייקטיביות "רכות" כגון מימוש מטרות, משמעות, תחושת החלמה וכדומה. לפער זה הייתה השלכה על תפיסת עמימות וקונפליקט תפקידי בקרב אנשי הצוות. בהקשר למימוש המטרות בקרב המתמודדים שפתחו עסק נמצא כי הללו הצליחו להשיג את מרבית התוצאות הרצויות להם ובעיקר העצמה פסיכולוגית והחלמה.


השערות הקשורות להשפעת תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות על משתני תוצאה תעסוקתיים, כלכליים,  פסיכולוגיים ושיקומיים נתמכו באופן חלקי. ממצאים בנוגע לשיקום תעסוקתי וכלכלי תמכו בהשערות. נמצא אפקט חיובי מובהק של תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות על 'דרוג מצב כלכלי אישי' ועלייה מובהקת ב'פעילות מקדמת עסק' בקבוצת הניסוי המעידה על קשר חיובי בין השתתפות בתוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות לבין התנהגות יזמית. לא נמצא אפקט מובהק של תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות על מדדים פסיכולוגיים מסוג 'כוונות יזמיות', 'מסוגלות עצמית יזמית' ו-'מסוגלות עצמית כללית' אבל כן על 'מסוגלות עצמית עבודה'. כוונות יזמיות ומסוגלות עצמית יזמית בטווח הקצר קשורות חיובית להתנהגות יזמית בטווח הארוך, בנוגע לקשר זה עדיין לא ניתן להסיק על סיבתיות.לא נמצאו אפקטים חיוביים של תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות על ממדי החלמה, אולם נמצא אפקט שלילי על ממד 'אמון באחרים'. נמצאו אפקטים מעורב של תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות על ממדי איכות חיים סובייקטיבית.


בניתוח האיכותני נחשפו שתי תמות חשובות הקשורות להשפעת תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות. את הראשונה הכתיר אחד המרואיינים בכותרת: "חוויה דו-קוטבית". תמה זו מתאפיינת בתפיסת הלקוחות את השפעת תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות והקמת עסק כמשמעותית אבל כתהליך שאינו ליניארי, הכולל השפעות חיוביות ושליליות בו זמנית על כוונות יזמיות ומימושן, על השיקום הפסיכולוגי ועל תחושת המסוגלות העצמית. בלטה במיוחד התופעה בה נקודות הצלחה עסקית היו גם נקודות של משבר נפשי ופגיעה בכוונות יזמיות ובתחושת מסוגלות עצמית יזמית. התמה השנייה מתייחסת לחוויית "אי יציבות" בהפעלת התוכנית ובהמשכיותה לתפיסת הלקוחות ואנשי הצוות. חוויית אי יציבות בקרב הלקוחות היתה חזקה והובילה לתפיסתם לפגיעה ברווחה הפסיכולוגית (איכות חיים והחלמה), בתחושת המסוגלות היזמית, בכוונות היזמיות ובמימושן וכן בביטחון ובאמון כלפי תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות. אי-יציבות לתפיסת אנשי הצוות הובילה לקשיים בגיוס לקוחות, בליווי הלקוחות, בהשגת שיתוף פעולה עם מסגרות אחרות וכן לחוויית לחץ ושחיקה בקרב אנשי הצוות וקושי בהערכת התוצאות והישגי הלקוחות.


מבחינת גורמי תמיכה הממצאים הכמותיים מעידים כי לתוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות התרומה המשמעותית ביותר להקמת ולקידום עסקים. תרומת המשפחה לפתיחת עסק דומיננטית אבל פחות. מתוך מערכת השיקום נראה שגם לעובדים סוציאליים יש תרומה משמעותית. בניתוח האיכותני עלתה התייחסות ספונטאנית ועשירה למקומם של אנשי הצוות בתהליך הליווי. ארבע הקטגוריות הראשונות לתמיכה התייחסו להיבט העסקי או להיבט הבן-אישי ובאו לידי ביטוי בעיקר בהקשר חיובי. קטגוריה החמישית התייחסה לשילוב בין ליווי עסקי ללווי נפשי. נמצאו עדויות לכך שרמת תמיכה גבוהה בהיבט אחד, עסקי או נפשי, אינה מפצה על רמה נמוכה בהיבט השני. חוסר איזון בין הליווי העסקי לנפשי הנו בעל השפעה שלילית עד כדי משבר נפשי ועזיבת התכנית. קטגוריה שישית התייחסה לידע שיקומי הנמצא בידי אנשי הצוות המאפשר להם להתמודד עם התמיכה הנפשית שעליהם לתת. במרבית המקרים בוטא מחסור בידע או קושי שפגע באיכות הליווי והוביל לחוויית לחץ ושחיקה בקרב אנשי הצוות. בתמה של התמיכה המשפחתית זוהו ארבע קטגוריות: המשפחה התומכת (פסיכולוגית ומעשית), המשפחה המאפשרת, המשפחה הנעדרת והמשפחה המעכבת. המשפחה כגורם תמיכה בלטה דווקא בהיעדרות יחסית מהראיונות.


מבחינת גורמים מעכבים נושא הקצבאות עלה באופן ספונטאני במרבית הראיונות כמשמעותי בתהליך קבלת החלטות של הלקוחות אולם לא רק כגורם מעכב. זוהו חמש קטגוריות: הקצבה כמחסום, אי ודאות בנוגע לקצבה במהלך פתיחת עסק, הקצבה כרשת ביטחון, הקצבה כמסמלת תלות ומדרבנת יזמות, הקצבה כלא רלבנטית. בראיונות עם אנשי צוות בתוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות זוהתה תמה של "חוסר נכונות של היזמים לקבל עזרה" המהווה לתפיסת אנשי הצוות גורם מעכב המקשה על מתן השירות.

 

דיון


 

ממצאי המחקר מעידים כי ליזמות ולתוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות תרומה להעצמה כלכלית-תעסוקתית ופסיכולוגית של מתמודדים. מתמודדים שפתחו עסק מימשו את המטרות החשובות להם, בכך ניתן להגדיר את התוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות כ- 'פרקטיקה מבוססת ערכים'. זוהו שיעורים טובים של פתיחת עסקים והישרדות בקרב הלקוחות. הממצאים מספקים עדות לקשר סיבתי בין תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות לבין שיפור במצב הכלכלי, לקידום התנהגויות יזמיות ולחיזוק תחושת המסוגלות הקשורה לתעסוקה שכירה במקביל לשמירה על רמה גבוהה של מסוגלות יזמית וכוונות יזמיות. גם ההשפעה השלילית של תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות על רכיב 'החלמה-אמון באחרים' עשויה להתפרש חיובית כחיזוק אישיות יזמית ועצמאית בהתבסס על תיאוריות פסיכולוגיות העוסקות בתכונות היזם.


ניכר שעבור מתמודדים בישראל, תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות יותר מאשר חלופות סיפקו למתמודדים שני מרכיבים חשובים  לסלילת תהליך החלמה (לכמן, 2000): משאבים: הנובעים מתמיכה עסקית ונפשית שקיבלו בעיקר מאנשי צוות בפרויקטים, ידע, שיפור יכולת התמודדות במצבי עבודה ותחושת מסוגלות. הזדמנות: הזדמנות לחוות את עצמם כבעלי יכולות, לעסוק בפעילות בעלת משמעות, לחוות שייכות חברתית נורמטיבית התורמת להתמודדות עם הסטיגמה, לשמור ולממש את הציפיות שלהם מעצמם. תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות ספקה ללקוחות הזדמנות להתנסות מגוונת החשובה לפיתוח יכולות בשוק העבודה בטווח הארוך ומציאת התאמה טובה יותר בין הפרט לעבודה גם עבור מי שבחר שלא לפתוח עסק.


אולם ניכר גם שהפוטנציאל להעצמת הלקוחות שזוהה במחקר לא מומש באופן מלא. שתי סיבות עיקריות שעלו במחקר הן השפעות דו-קוטביות ואי-יציבות. ממצאי המחקר מאששים את הטענה כי התקדמות או השפעה של תכניות התערבות על משתתפים אינה בהכרח ליניארית. הדבר נכון במיוחד עבור אוכלוסיה המתמודדת עם לקות נפשית, שמצבם הבריאותי עשוי להיות לא יציב. לבסוף, הממצאים מוסברים באמצעות מודלים מוכרים של יזמות  בכך שכוונות יזמיות הן תנאי מקדים להקמת עסק וכי מסוגלות עצמית ספציפית וכללית הן משאב פנימי חיוני להקמת עסק.


       בהקשר לגורמי התמיכה הממצאים הכמותיים והאיכותניים הצביעו על מקומם המרכזי של אנשי הצוות, בעיקר המדריכים, בתהליך הליווי הנפשי והעסקי. מהראיונות עלתה המסקנה כי לא ניתן לעשות "הפרדת רשויות" בליווי העסקי והנפשי הניתן על ידי אנשי הצוות. מאחר ונדיר למצוא אנשי מקצוע המתמחים הן בעסקים והן בבריאות הנפש, כחלק מעיצוב תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות יש לפתח תוכנית הכשרה לאנשי הצוות עצמם. מסקנה נוספת היא כי תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות צריכות למצות אפשרות של התמיכה המשפחתית במקביל לעמדה זהירה למניעת תחושה של הבעת חוסר אמון בעצמאותם של המתמודדים ויכולתם לקבל החלטות לבד.


בהקשר לגורמים מעכבים נראה כי האי-ודאות ומחסור במידע בנוגע להשלכות פעילות יזמית על הזכאות לקצבת נכות היו שכיחים והם שהגבירו את תפיסת הקצבה כחסם לפעילות כלכלית. לפיכך ייעוץ מקצועי אישי בנוגע לרווח-הפסד של שכר לעומת קצבת הנכות (Benefit Counseling) הוא מרכיב תמיכה חיוני בתוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות. מסקנה נוספת היא כי תפיסת הקצבה כרשת ביטחון וכגורם מדרבן עשויה להיות מתורגמת לכלי לעידוד יזמות בקרב אוכלוסיות מוחלשות. לבסוף, נכונות פחותה לבקש עזרה, שאפיינה את הלקוחות בכלל ואת היזמים אף יותר, אינה בהכרח גורם מעכב אלא תכונה שכיחה בקרב יזמים ועל אנשי הצוות לפתח אסטרטגיות ליווי מתאימות לכך.


לסיום, התבוננות הוליסטית על הממצאים מצביעה על כך שחקר יזמות מתמודדים אינו יכול להסתפק במדידת השפעות פשוטות של תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות ויזמות על מתמודדים. על חוקרים לאמץ את הגישה ההתיחסותית (Relational) המוכרת במחקרי הערכה ארגוניים ובפסיכולוגיה. גישה זו מבחינה בין מבנים אובייקטיביים לבין החוויה הסובייקטיבית ומדגישה את הרב שכבתיות של תופעה ארגונית תוך התייחסות להשפעות ההדדיות שבין הפרט, האחרים והנסיבות של המערך הארגוני וחוץ ארגוני (Özbilgin, 2005).

 

תרומה וחדשנות


       למחקר תרומה משמעותית לספרות היזמית והשיקומית כאחד. הממצאים הדגימו כי ניתן במידה רבה להבין את תופעת היזמות בקרב מתמודדים באמצעות מודלים מהספרות היזמית ובו זמנית אפשרו הממצאים חשיפת אותם היבטים הייחודיים לאוכלוסיית המחקר. המחקר זיהה את מאפייני המתמודדים השואפים ליזמות ואת היזמים בפועל וכן את הגורמים המניעים אותם ואת השפעת תכניות התמיכה עליהם, נושאים שלא נחקרו בעבר. שילוב של מסוגלות עצמית במספר תחומים ספציפיים ביחד עם מסוגלות כללית תרם לספרות הפסיכולוגית הבנה על מורכבותו של המושג. שילוב כלי מחקר איכותניים וכמותיים במערך הכולל קבוצות ניסוי ובקורת בשתי נקודות זמן, אפשר מעקב אחר התהליך המורכב שעברו המשתתפים לאורך זמן וניתוח הוליסטי של התופעה מנקודות מבט של המתמודדים עצמם ושל בעלי עניין נוספים. בכך תורמים הממצאים גם לספרות בתחום תוכניות התערבות והכשרה יזמית. חדשנותו של המחקר בהתייחסות לתופעת היזמות בקרב מתמודדים ותכניות התומכות בהם בישראל כחקר מקרה קולקטיבי (Collective Case Study) שאפשרה פיתוח תובנות על יזמות והעסקה עצמית בקרב מתמודדים מעבר למשתתפים ולתכניות ספציפיות.


לאנשי מקצוע וקובעי מדיניות עשוי להיות עניין רב בהשלכות היישומיות של המחקר. ממצאי המחקר תומכים בהכללת שירותים עבור מתמודדים השואפים ליזמות במסגרת סל שיקום כאמצעי להגדלת מספר המתמודדים המממשים את זכאותם לסל שיקום, להגדלת שיעור פתיחת המיזמים ולהגברת סיכויי הצלחתם ולקידום שיקומם והעצמתם של הלקוחות. כל זאת בהתאם למטרות חוק השיקום. ממצאי המחקר סייעו בזיהוי דרכים למימושו המיטבי של הפוטנציאל התעסוקתי והשיקומי הטמון באפיק זה והובילו להמלצות בנוגע לעיצוב תכניות תמיכה עתידיות ולהערכתן בהתאם לבעלי עניין שונים.

 

מגבלות


       מגבלות עיקריות הן מדגם קטן והטרוגני וחוסר שליטה בתוכנית ההתערבות. מגבלה נוספת קשורה לקושי במדידה אמפירית של מוביליות כלכלית ותעסוקתית בקרב מתמודדים והשוואה בין יזמים לשכירים בהיבט זה.


המלצות למחקרי המשך


       מחקרי המשך צריכים לכלול את רמות הפרט, הארגון, המערכת ויחסי הגומלין ביניהם. שימוש בmixed-methods  ובמדדי תוצאה מגוונים נחוץ גם בעתיד מאחר ומדובר בשדה מחקר חדש ומתפתח. הוצע להתייחס, במדגם גדול יותר, להבדלים ברקע של הלקוחות, בעיקר מאפיינים קליניים ורקע פסיכיאטרי כמו גם מגדר וגיל. יש מקום להוסיף מדדים של שביעות רצון מעבודה ושל רמת אקטיביות בתוכנית. להערכת מלא השפעת תוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות מומלץ להמשיך ולעקוב אחר הלקוחות והיזמים. ידע משמעותי על התופעה עשוי להיות מופק מאיתור אוכלוסיית מתמודדים יזמים שאינם בתוכנית הכשרה ותמיכה ביזמות ואינם במסגרת סל שיקום.