לוגו יוזמה
לפרוץ גבולות ומגבלות,
לשבור שיאים בכל פעם מחדש,
לשילוב מוצלח בקהילה

מחקר


מחקר הערכה (2013)

זהות מקצועית של צרכנים נותני שירות והשתלבותם בעבודה

מכון צפנת למחקר, ייעוץ ופיתוח ארגוני-  zofnat@zofnat.co.il

רקע ורציונל

תכנית "צרכנים נותני שירות" מקדמת העסקה של מתמודדים עם מגבלה או תיוג נפשיים כאנשי צוות במערך השיקום על בסיס ההנחה כי הם בעלי ידע ייחודי המספק ערך מוסף למסגרות השיקום. בכך, שואפת התכנית לפתח ולמקצע את תפקיד הצרכן נותן השירות.

מטרות המחקר

לבחון ולהעריך את מידת השתלבותם והצלחתם של צרכנים נותני שירות (צנ"שים) בעבודתם; לברר את מרכיבי הזהות המקצועית של הצנ"שים ואת מידת הצלחת התכנית בגיבושה של זהות זאת ולספק ידע לקבלת החלטות בתחום, לרבות ביחס לאפשרויות ההתמקצעות של התפקיד והמדיניות כלפי המעסיקים.

 שיטת המחקר

המחקר התבסס על ראיונות עומק עם 40 צנ"שים המקבלים שירות בתכנית, ועם 28 מעסיקים של צנ"שים, וכן הועברו שאלונים לרכזות הליווי של אותם צנ"שים.

כלי המחקר פותחו בלעדית עבור מחקר הערכה זה ונבנו לאחר מחקר מקדים שכלל 12 ראיונות עם בעלי תפקיד הנוגעים לתוכנית, עריכת קבוצת מיקוד שכללה צנ"שים ואנשי מקצוע ודיון קבוצתי במפגש עם רכזות התוכנית (ניתן לקבל את שאלוני המחקר בפנייה אל החוקרים).

השאלונים העיקריים שפותחו הנוגעים לצנ"שים הם:

  • המוטיבציה להיות צנ"ש.
  • שאלון לגבי הליווי בתוכנית המתייחס לשלושת מרכיבי הליווי בתוכנית: ליווי פרטני, קבוצתי ומערך ימי ההשתלמות .
  • שאלות בנושא החשיפה במקום העבודה.
  • שאלון בנושא זהות מקצועית.

בנוסף, פותחו שאלונים למעסיקים ולרכזות הליווי.

השילוב של שתי שיטות מחקר וניתוח הנתונים באופן כמותי ואיכותני אפשרו להקיף את הסוגיות הנחקרות משתי פרספקטיבות משלימות.

ממצאים

הצנ"שים ורכזי הליווי שלהם, מעריכים כי למרות קשיים ואתגרים תמידיים, מצליחים הצנ"שים לסייע למתמודדים, לשמש כמודל עבורם ולהשפיע על הצוות העובד עמם במסגרות השיקום. רובם הגדול של הצנ"שים מונע מאמונה בתרומה הייחודית שיש להם להציע, ומניע זה חזק בדרך כלל יותר מאשר מניעים פרקטיים כגון צורך בפרנסה. הן המעסיקים והן רכזי הליווי מכירים בערכם המוסף והייחודי שמביאים הצנ"שים למקומות העבודה שלהם, אך עמדתם של המעסיקים הייתה מסויגת מעט יותר: לצד הכרה ברורה בתרומתם הייחודית של הצנ"שים למסגרות השיקום, הדגישו המעסיקים את הקשיים המיוחדים הכרוכים בהעסקת צנ"שים.

הליווי הניתן ע"י התוכנית הינו גורם חשוב וקריטי להצלחתם של הצנ"שים בתפקודם בעבודה, רובם משבחים באופן מפליג את רכזי הליווי שלהם. גורם שני אותו מציינים הצנ"שים כמקדם את הצלחתם בתפקיד הוא מידת התמיכה לה הם זוכים מן הצוות במסגרות בהן הם עובדים. בדומה לכך, ציינו המעסיקים כי הדרכה וליווי, עמדות תומכות מהצוות ומההנהלה, הם שני תנאים חשובים להצלחתם של הצנ"שים בעבודתם.   

מירב הנושאים שנבחנו במחקר נבדקו במקביל כמותית ואיכותנית:

פיתוח זהות מקצועית –  תפיסתם של הצנ"שים ושל המעסיקים ביחס לזהות מקצועית צנ"שית הינה אמביוולנטית ומורכבת. יחסם של הצנ"שים אל זהותם מושפע באופן מובהק מיחסה של החברה הישראלית ככלל כלפי ציבור זה.  לפיכך, ניתן לשער כי ככל שהמתמודדים יזכו להכרה ולקבלה חברתית משמעותיות יותר,  כך יקל עליהם לבטא זהות זו. "ביני לבין עצמי אני צנ"שית, לאחרים אני מדריכה שיקומית".

הנושא נבדק כמותית ואיכותנית, תוך התייחסות ל: הגדרה עצמית, יחס לחשיפה, מוטיבציה (מניע), אמונה בייחוד התפקיד, שימוש בכלים מקצועיים ורצון לפתח קריירה מקצועית.

  • לשאלה "באיזו מידה אתה מגדיר עצמך כצנ"ש?" התקבלו תוצאות המבטאות פערים גדולים בין הנשאלים וכן בין הנשאלים והרכזות המלוות אותם ( 50% ענו –במידה רבה ורבה מאוד, 35% ענו "כלל לא" [SD=1.6, M=2.9]). נדמה כי מחד קיים החשש מחשיפה, והאופק התעסוקתי מוגבל אולם מאידך רבים גאים בתפקידם ורואים בהתמודדות האישית "בונוס" להיותם אנשי שיקום.
  • יחס הצנ"שים לגבי חשיפה– רובם הגדול של הצנ"שים חשפו את היותם מתמודדים וציינו כי החשיפה שיפרה את ביצועיהם ומשמשת להם ככלי עבודה שיקומי. הנשאלים תמכו באמירה שניתן להשתמש בידע מניסיון גם במידה ואינך חשוף.
  • שאלת המניע להצטרף לתוכנית נשאלה באופן כמותי בשאלון "מוטיבציה להיות צנ"ש" כאשר רוב הנשאלים הגדירו את המניע שלהם ממקום אידיאולוגי הרואה בעבודתם ייעוד
  • (M=4.3, SD=1) ובעצמם כתורמים ייחודיים למערך בריאות הנפש (M=4.5, SD=0.6).
  • אמונה בייחוד התפקיד – הנשאלים מעריכים כי למרות האתגרים התמידיים מצליחים הצנ"שים לסייע למתמודדים, להוות להם מודל, ולהשפיע על הצוות העובד עימם במסגרות השיקום. עמדתם של המעסיקים מסוייגת יותר – מציינים קשיים מיוחדים הכרוכים בהעסקה לצד ההכרה בתרומתם. הליווי שמעניקים רכזי הליווי לצנ"שים הוא קריטי להצלחתם הן בעיני הצנ"שים והן בעיני המעסיקים. גם נושא זה נבדק כמותית ואיכותנית. הצנ"שים ראו בליווי הפרטני גורם משמעותי ומרכזי בהצלחתם כעובדים (M=4.6, SD= 0.6) ונתנו משקל נמוך יותר לליווי הקבוצתי ולמערך הלמידה הניתן בתוכנית. מעסיקים מציינים שהצנ"שים חייבים לקבל עטיפה של ליווי חיצוני והדרכה מתוגברת מעובדים מקצועיים שתהיה מסודרת וצמודה. בבחינת תפיסות ועמדות של מעסיקים לגבי העסקת צרכנים נותני שירות נמצא כי: המעסיקים תומכים עקרונית בהעסקת צנ"שים ומאמינים בתרומתם הייחודית  עם זאת, ברמה הפרקטית רבים מהם צברו חוויות לא מוצלחות של העסקת צנ"שים ועל כן הם מודעים לאתגרים הרבים הכרוכים בכך, ולצורך ליצור מנגנונים שיתמכו בהעסקתם הן עבור המעסיקים והן עבור הצנ"שים.

סיכום ומסקנות

מרביתם של הצנ"שים שהשתתפו במחקר, מאמינים בתרומה הייחודית שיש להם להעניק למערך בריאות הנפש. למרות קשיים תמידיים ואתגרים משמעותיים, הצנ"שים מעריכים כי במידה רבה הם מצליחים לסייע למתמודדים, לשמש כמודל עבורם ולהשפיע על הצוות. הליווי הפרטני הינו קריטי להשתלבותו המוצלחת של הצנ"ש כעובד שיקום, הן בעיניי הצנ"שים והן בעיני המעסיקים. נמצאה שונות רבה בהתייחסותם של הצנ"שים ושל המעסיקים כלפי שאלת הזהות המקצועית של הצנ"שים. בתגובותיהם, ביטאו הצנ"שים עמדות שיש בהן לשקף אימוץ של זהות ייחודית לצנ"שים כגון מוטיבציה, הגדרה עצמית וגאווה, אך גם עמדות שיש בהן כדי לשלול זהות זו. צנ"שים רבים מעדיפים להזדהות מקצועית כאנשי שיקום בעלי משאב ייחודי הנתפס כ"אקסטרה": "שאין הכרח להכריז עליו כאלמנט מגדיר". השונות הגדולה שמבטאים הצנ"שים בעמדותיהם כלפי הגדרתם העצמית וסוגיית החשיפה מעידים כי טרם התגבש בסיס תוכן מוגדר לכינון זהות צנ"שית ייחודית. 

למצגת של המחקר - לחץ כא