התערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית בקרב אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות
מחלת נפש טומנת בחובה את הסכנה שתגדיר את זהותו של האדם כזהות הכוללת רק את המחלה עצמה ולא היבטים נוספים בזהות ובתפיסת העצמי. לצד התחושה של אובדן העצמי כתוצאה מהמחלה, אדם המתמודד עם מחלת נפש חווה תכופות גם כרסום בתחושת העצמי שלו כתוצאה מקיום עמדות חברתיות של סטיגמה, אשר מופנמות )סטיגמה עצמית( ומשפיעות על תפיסתו את עצמו. ידוע כי סטיגמה עצמית מהווה מכשול בפני תהליכי החלמה של אנשים המתמודדים עם מחלת נפש. במטרה לסייע לאנשים להפחית את הסטיגמה העצמית, פותחה התערבות קבוצתית אשר מתמקדת בנושא זה. במאמר נתאר את מרכיבי ההתערבות: לימוד פסיכו־חינוכי, הבניה קוגניטיבית ועיבוד נארטיבי של סיפורים מהעבר וההווה של אנשים המתמודדים עם מחלת נפש. כמו כן, נביא תיאור מקרה של משתתפת מהקבוצה כדי להדגים את התהליך אשר עברה בקבוצה. באמצעות ההתערבות מתאפשרים הרחבה ועיבוי של נארטיבים אשר הפכו צרים ומצומצמים בעקבות המחלה והסטיגמה הנלווית לה, באופן שיכללו חלקים נוספים בזהותו של האדם מלבד המחלה.
